נטיעות ופירות

איך אנו פועלים בתוך זרימת החיים? אילו תפיסות מכוונות את מעשינו
והאם התוצאות מספקות את רצוננו? בדק בית יעזור לנו לטעת
את הבחירות שיצמיחו את גן חיינו.

כולנו מונעים על ידי אין ספור תפיסות שאספנו במהלך חיינו. חלק מהתפיסות הן תוצאה של מה שראינו בבית הורינו – צורת החינוך בה חונכנו ודפוסי התנהגות והנהגות אותם חווינו. מגיל מוקדם מאוד ינקנו התייחסות למה הוא טוב ומה רע, מותר ואסור, נכון ולא נכון. ישנו גם הפן האישי שגרם לנו כילדים לתרגם בטעות התרחשויות בחיינו שהפכו לתפיסות שגויות, לדוגמא החובה לוותר כי אם לא אז נידחה, או הצורך לצעוק כי אם לא אז לא יתחשבו בנו וכיוצא בזה.

בבגרותנו אנו בוחנים את תפיסותינו ורצונותינו, מעבדים ומגדירים אותם מחדש לאבני יסוד שיובילו להגשמת מטרותינו בחיים. הצורך לפעול מתוך חשיבה עצמאית הינו טבעי ובריא ומוביל לבניה עצמית של הערכים והעמדות שלנו במצבים המשתנים בחיינו.

לגלות את הסמוי מהעין

לעיתים התפיסות השגויות סמויות מעינינו אך מלוות אותנו לאורך שנים מבלי שנהיה מודעים לנזקים שנגרמים. כאשר נתחיל להבחין היכן התפיסות שלנו משבשות מערכות של תקשורת בין אישית שמשפיעה גם על מערכות היחסים בתוך משפחתנו, נוכל להוביל לשינוי.

הקושי לזהות את אותן תפיסות נובע מכך שדעותינו המוגדרות נותנות לנו תחושת אשליה של בטחון ויציבות ולכן אנו נאחזים בהן בעקשנות ולא ערים לכך שאנו מכלים לשווא כוחות במאבקים מיותרים.

לדוגמא: מצב בו בת הזוג חייבת לעזור בפרנסת הבית או חשה צורך להתפתח ולעסוק במקצוע שיאפשר לה למצות את פוטנציאל שבה ואת יכולותיה. כאן עשויות להתפתח מספר תגובות המוזנות מתפיסותינו הנסתרות: האם בן הזוג יחוש תחושת כישלון בכך שאינו מצליח לפרנס או שישמח שאשתו נוטה כתף? מהי תפיסתו? האם יעריך את יכולתה להתפתח ויעזור לה לחלוק במשימות הבית או שיתנגד לכך שתצא מהבית כשהוא כפוף לתפיסות מוגדרות לגבי מהם תפקידי גבר ומהם תפקידי האישה?

פעמים רבות נוצרים חיכוכים מי עושה וכמה כתוצאה של מאבקים בין התפיסות השונות. הבעל האוהב הופך להיות כעסן ונרגן בלי להבין שמה שמניע אותו זה תפיסה של תפקידיו בבית שמתערערת. לעיתים נוכל לראות גם תגובה הפוכה בה יתכן כי הבעל דווקא יצפה שאשתו תפתח קריירה ותהיה "ראש גדול". זאת מאחר שהוא אולי לא העריך את אימו שהיתה עקרת בית לעומת אמהות של חבריו שעבדו. מבלי לדעת שזו הסיבה, הוא ידחף את אשתו כדי שהוא יוכל להתגאות בה, ואחרת, יהיה לו קשה להעריך אותה.

והאישה – האם תצליח להבין את הקשיים של הבעל? האם תשכיל להבין שתפיסתו המוטעית ניתנת לשינוי? האם הכעסים שלו מעוררים אצלה תפיסה עצמית שהיא מאכזבת או לא מספיק מוצלחת? האם תחוש מתוסכלת שהוא אינו מבין אותה ותאשים אותו בכך שאינו מתחשב ומתחלק איתה בנטל הבית? במידה והוא מתנגד ליציאתה מהבית, האם תוותר מתוך חשיבה מוטעית שאם תעמוד על שלה היא תדחה על ידו?

אם נשאל את עצמנו מה המחשבה שמניעה את תגובתנו ונעלה אותה לסף ההכרה, נוכל לבחון מחדש האם היא רצויה או שניתן לטעת במקומה תפיסה חדשה שמתאימה לנסיבות, מבלי לחוש מאוימים מתפיסות המנוגדות לדעותינו.

לטעת תפיסות, לקצור הבנות

הברור העצמי של מה עיקר ומה טפל יעזור לנו לצאת ממעגל חשיבתי נעול לכיוון של הידברות, ולהיפתח לראייה מחודשת שתאפשר מקום לתפיסות של הזולת, ואפילו לבחון אפשרות לאמץ אותן. הידברות בונה תאפשר לנו גם לטעת בקרבם של בני הזוג שלנו וילדינו תפיסות שונות מאלה שהורגלו, וכך עולמנו הפנימי יועשר. היכולת לגשר בין התפיסה האישית שלנו לבין תפיסות הזולת תאפשר נטיעה של תפיסות חדשות שבתהליך הפנמה הדרגתי יהפכו להבנות פנימיות שיפרצו מרחב התנהלות מגוון יותר.

לדוגמא אם התפיסה הבסיסית הייתה – 'עלי להיאבק על עמדתי', או – 'אם אכנע יחשבו שאני חלש ולא יכבדו אותי', תפיסה חדשה יכולה להיות – 'אם אוותר מתוך רוחב לב ובחירה אישית זה כדאי, כי הפסד קטן שווה את החיסכון בכוחות נפש. אני עושה זאת מתוך בחירה, משמע אני שולט בהתנהגותי, משמע אני חזק ולכן אני יכול לוותר – ובוודאי שזה מעורר את הערכת הזולת'. כשאדם מחליט לוותר כנטיעה חדשה לעומת תחושת ניצחון כתוצאה של מאבק מיותר הוא יחווה סיפוק גדול, וההבנות החדשות שצמחו יתפסו בהדרגה את מקומן של תחושות העבר.

הקושי לשנות תפיסות

התפתחות המודעות האישית נבנית בשלבים. ההבנה הראשונית לגבי תפיסה חדשה היא למעשה שכלית, עדיין לא מופנמת במערכת האישית ולכן קשה בהתחלה לממש אותה. אך כאשר חוזרים, מנסים ולא מוותרים, בהדרגה מתיישבת התפיסה גם על הלב והופכת להבנה מעמיקה.

בתהליך זה, כשהוא מאפשר זמן לנטיעה הצעירה להצמיח שורשים, מתרחש תהליך נוסף – הוויתור על עמדות קודמות מלווה בחששות והם משתחררים בהדרגה. כאשר מופנמת בנו ההבנה החדשה היא כבר טומנת בחובה כוח רצון, שמניע מאליו את השינוי המיוחל ומלווה בתחושת רווחה.

לסיכום, ניתן לומר כי היכולת לטעת תפיסות חדשות מפתחת יכולת להגמיש עמדות מבלי לוותר על הזהות העצמית שלנו. על ידי קבלה ופתיחות לתפיסות חדשות ההתנהלות בחיינו תהפוך להיות קלה יותר . עצם ההתקרבות לתפיסות הזולת תרחיב את עולם חוויותינו, תעשיר אותו ותפתח פתח לצמיחת הבנות מעמיקות יותר.